בתי הדין לעבודה לא נחים לרגע, אין ספק שהפסיקות האחרונות אותן קבעו בתי הדין לעבודה שיפרו במידה נכרת את מצבם של העובדים ויחסי העבודה. בכתבה הבאה נעשה סדר בכל הקשור למה מותר ומה אסור.
האם מגיע לכם פיצויים? פיטורים הלכה למעשה
התחום המשפטי של דיני העבודה הוא מיוחד בעולם היות וכל דיון בנושא מתבצע בבית הדין לעבודה ולא במסגרת בתי המשפט הרגילים. כעובדים, אם מצאתם לנכון כי הזכויות שלכם נפגעו, עליכם לבחון קודם כל האם הזכויות שלכם באמת נפגעו ולאחר מכן לפנות לביצוע פעולות שונות אשר יעזרו לכם להגן על מה שמגיע לכם. בכל הנוגע לשמירה על זכויות העובד, יכול כל עובד לייצג את עצמו או לפנות לעורך דין המתמחה בתחום דיני עבודה ולבקש ממנו ייעוץ ושזה ייצג אותו.
זכויות חופשה ומחלה
כאשר אנו מסתכלים על תחום דיני העבודה אנו יכולים לראות כי מטרתם לתת מענה לשמירה על זכויות העובד בתחומים רבים. בין היתר דיני עבודה קובעים כי כל אדם זכאי ליום מנוחה על פי דתו. עוד קובע הדין כי כל אדם זכאי לימי מחלה ולימי חופשה.
יום מנוחה – כל עובד זכאי ליום מנוחה על פי דתו כאשר עובדים מסוימים אשר אין להם הגדרה של יום חופשה יוכלו לבחור את יום המנוחה שלהם בהם לא יעבדו. בנוסף לימי המנוחה (אשר עבור היהודים נקבעו ימי שבת) החוק מתייחס גם לאי- עבודה בימי חג כאשר במגזר היהודי מדובר על 9 ימים בשנה כשחלקם כמובן יכולים לבוא על חשבון יום שבת.
ימי חופשה – על פי דיני עבודה כל אדם זכאי לקבלת ימי חופשה שנתיים בתשלום. המעסיק חייב לתת לעובד את ימי החופשה אשר מגיעים לו על פי חוק, אך יש לשים לב לכך שהמעסיק יכול גם לקבוע באלו ימים יצא העובד לחופשה ולקבוע חופשה שנתית. על פי החוק מחוייב המעסיק לתת לעובד את ימי החופשה שלו כאשר בארבע השנים הראשונות זכאי העובד ל- 14 ימי חופשה שנתיים (שלא על חשבון ימי מנוחה) ובמידה והעובד צבר ימי חופשה ופוטר או התפטר הוא יוכל לבקש לפדות את ימי החופשה. ההתיישנות חלה על זכאות זו שלוש שנים לאחר סיום העבודה.
ימי מחלה – דיני עבודה ברורים מאד לגבי זכאותו של העובד גם לימי מחלה. החוק מתייחס לתחום המחלה כחלק בלתי נפרד מהגנה על זכויות העובדים. על פי החוק כל עובד צובר בחודש 1.5 ימי מחלה. העובד זכאי לנצל את הימים הללו עבור מחלה שלו או מחלה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה ועד ל- 90 ימים רצופים, כמובן במידה וצבר זכאות. חשוב לציין כי ניצול ימי המחלה הם לצורך מחלה בלבד ולכן לרוב לא פודים אותם בתום תקופת ההעסקה.
שוויון בין העובדים
דיני עבודה הם מקיפים מאד ומתייחסים לזכויות של העובדים בתחומים רבים. כיוון שאנו מבלים את רוב זמן העירות שלנו במשך השבוע בעבודה, ישנה משמעות גדולה מאד לאותם חוקים ודינים. דיני עבודה מתייחסים לתחום שוויון בין העובדים ולאפליה והם מתחשבים לא רק בתנאים במסגרת העבודה אלא גם לשוויון ההזדמנויות בעת קבלה לעבודה. החוק, אשר נקרא חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, נכנס לתוקף כבר בשנת 1988 ויש שאומרים כי הוא אחד החוקים החשובים ביותר בתחום דיני עבודה.
החוק לשוויון הזדמנויות אומר כי אין להפלות אנשים בקבלה לעבודה, בתנאי ההעסקה וכן בתנאי התשלום. כמובן, החוק רואה גם מצבים של אפליה על סמך אי כשירות וניצב במקרים הנדרשים לצד המעסיק. החוק לשוויון הזדמנויות מחייב את המעסיק כבר בקבלה לעבודה להתייחס אל מועמד כמו אל מועמדת וכמו כן אסור לו לעשות העדפה על סמך מין, גזע, לאום או צבע. כמובן, ישנם מצבים בהם מתקיימת אפליה בקבלה לעבודה או במקום העבודה ולשם כך ישנם דיני עבודה אשר באים לעזור לעובד לעמוד על זכויותיו.
הטרדה מינית
אין כל ספק כי דיני עבודה משמשים כבסיס איתן וחשוב להתפתחות החברה הישראלית. הדין מתייחס גם ליצירת סביבת עבודה בטוחה עבור גברים ונשים ומתייחס בכובד ראש לתחום ההטרדה המינית. על פי החוק הטרדה מינית תחשב לכזו במידה והצד השני ביקש את הפסקת הפעילות וכל זאת כל עוד לא התקיימו יחסי מרות. כלומר, במידה ומתקיימת הטרדה מינית בין עובדים הדבר ייחשב להטרדה כל עוד הצד הנפגע ביקש להפסיק את הפעילות (למשל עובד שמבקש מעובדת לצאת איתו לבילוי וזו מסרבת ומבקשת שיפסיק את החיזורים). במידה והמטריד הוא בעל יחסי מרות כמו מנהל או דומיו, ההטרדה תחשב לכזו גם אם הצד השני לא הביע בקשה להפסיק את הפעילות. ההיגיון שבדבר אומר כי עובד אשר נמצא בדרגה נמוכה יותר לא יפנה להתלונן בפני בעל הסמכות וזאת בשל יחסי המרות.
דיני עבודה מתייחסים בכובד ראש לתחום ההגנה על העובדים ומכאן גם לתחום ההגנה על הטרדה מינית ועל כן במקרה בו עובד או עובדת הוטרדו מינית ודיווחו על כך למנהל או לגורם מוסמך במקום העבודה, חובה עליהם יהיה לבצע שימוע בין העובדים המעורבים בדבר (כאמור כשאין מדובר ביחסי מרות).
הודעה מוקדמת
הודעה מוקדמת היא חלק מתחום דיני עבודה וגם היא באה להגן על העובדים. המטרה של החוק היא למנוע מצבים בהם העובד מוצא עצמו מהיום למחר חסר עבודה ומבלי שהיה לו הזמן להתארגן לכך ולשם כך נקבע חוק הודעה מוקדמת לפיטורין ולהתפטרות. חשוב להבין כי חוק סוציאלי זה חל הן על המעסיק והן על העובד וכי כל דיני עבודה אלו מגנים על שני הצדדים. ההיגיון של הדבר הוא שכפי שהעובד לא מעוניין להישאר לפתע ללא עבודה, כך גם המעסיק לא רוצה להישאר לפתע ללא עובדים.
הדרך המקובלת לביצוע הודעה מוקדמת היא בכתב כאשר התקופה של מתן ההודעה המוקדמת קשורה גם לוותק של העובד במקום העבודה שלו. דיני עבודה קובעים כי עובד במשכורת חודשית ייתן במהלך חצי שנתו הראשונה לעבודה הודעה מוקדמת של יום אחד לכל חודש ולאחר מכן יתווספו שישה ימים של הודעה מראש וכן יומיים וחצי תוספת עבור כל חודש עבודה. כאשר העובד נמצא במקום מעל לשנה תהיה הודעה מוקדמת כחודש לפני ההתפטרות או הפיטורין.
עמידה בחוקים ושמירה על הזכויות
על אף שישנם דיני עבודה מפורטים, הם לא תמיד מתקיימים. לפעמים הסיבה לאי- קיום הדין היא חוסר הבנה או ידיעה של החוק ולעתים מדובר בניסיון לשלילת זכויות. כל עובד אשר מרגיש כי הזכויות שלו נשללו ממנו, זכאי קודם כל לברר מה אומרים דיני עבודה על המצב שלו. במידה ומרגיש העובד כי הזכויות שלו הופרו, הוא זכאי להתייעץ עם עורך דין אשר המומחיות שלו היא דיני עבודה וזה יוכל לייעץ לו עצה או אפילו לייצג אותו מול הארכאות השונות שעומדות לפניו. בכל מקרה של הפרה או אי וודאות מומלץ להתייעץ עם גורם מקצועי המומחה בתחום.
כתבה זו פורסמה על ידי עו"ד ליזה דמרי, בן שחר | משרד טלפון: 04-6890313
רח' חשמונאים 10, קרית ביאליק, רח' אוסישקין 2 א', תל אביב
