דיני משפחה מתבססים על הדין הדתי כאשר ההתנהלות של סוגיות בתחום נקבעות על פי הדת של מי שבמרכז הסוגיה. מקרים מיוחדים מתייחסים לרוב למקרים שבהם בני הזוג אינם בעלי אותה דת או ששניהם חסרי דת. העליות השונות הביאו את הסוגיות של דיני המשפחה אל המרכז כשהשאלה כיצד מטופלת כל בעיה עולה לא פעם לדיון. פנינו אל עו"ד לידיה טוצ'ינסקי, מומחית בדיני משפחה למקרים מיוחדים ושמענו ממנה על תחומי הפעילות והפתרונות הקיימים.
מקרים מיוחדים בתחום דיני משפחה
מקרים מיוחדים בתחום דיני משפחות יכולים להיות מסובכים מאד למי שאינו מקצועי ואינו מבין בתחום. אך כל זוג וכל אזרח שנתקל בסוגיות מיוחדות יכול לקבל ייעוץ וייצוג (אם יש צורך בכך) מעו"ד המתמחה בתחום זה.
הסכם חיים משותפים – מעמד משרד הפנים
הסכם חיים משותפים מתבצע לרוב בין בני זוג אשר אחד מהם או שניהם אינם יהודים (אך חסרי דת) שרוצים לחיות חיים משותפים. ההסכם מחליף למעשה את הליך הנישואין ומאפשר לבני הזוג לחיות במעמד מסודר. ההסכם מכיל כל מה שחשוב לכל אחד מבני הזוג שיהיה בו והוא מסדיר גם את המעמד של כל אחד מהם במקרה של פרידה. לרוב, זוגות אשר מבקשים ליצור הסכם חיים משותפים מתכננים להביא יחד ילדים לעולם (או שכבר הביאו) ואז הם ירצו להסדיר גם את הנושא הזה של הבאת הילדים ומה יקרה במקרה של פרידה.
מעמד משרד הפנים במקרה של הסכם חיים משותפים משתנה בין מי שהוא אזרח ישראל למי שאינו. מי שנחשב לאזרח ישראל, גם אם אינו יהודי, יקבל את כל הזכויות המגיעות לכל אזרח. אך מי שאינו אזרח ישראלי צריך להסדיר את הנושא לא רק בהסכם מול בן או בת הזוג אלא גם מול משרד הפנים. התהליך יכול לקחת זמן רב או לא, תלוי כיצד מתבצע התהליך וכמה ניסיון יש למי שמלווה אותו.
לייעוץ השאירו פרטים ואחזור אליכם:
אישור משרד הפנים להשאיר בן או בת זוג לא יהודיים
כל מי שהתאהב באזרח שאינו ישראלי ואינו יהודי, יכול לגלות כי ההליך מול משרד הפנים יכול להיות הליך מעייף ועיקש. משרד הפנים עמוס בפניות והליך קבלת אישור שהייה או אפילו זכויות יכול להיערך זמן רב, אפילו כמה שנים. מי שלא מכיר את התהליך מבפנים או לא נעזר בגורמים מקצועיים יוכל להעיד על כך שהתהליך יכול לארוך זמן רב ובעיקר להיות מתיש ולא יעיל.
התפקיד של עורך הדין הוא לסייע לזוגות אשר רוצים להישאר בארץ ולקיים חיים משותפים. הדבר נכון כמובן לזוגות שאחד מהצדדים אינו יהודי והוא מחזיק באזרחות שאינה ישראלית. מי שעונה על הגדרות על פי חוק השבות יכול לבצע עלייה רגילה לארץ. חשוב לדעת כי ההתייחסות של משרד הפנים לזוגות מעורבים נשאר כזה גם כאשר ישנם ילדים משותפים וכדי להקל על התהליך או להעלות שאלות שונות אפשר לפנות אל עו"ד מהתחום.
גירושין במקרים בהם אחד מבני הזוג אינו יהודי
במדינת ישראל הרבנות אחראית על מוסד הנישואין ומכאן שהיא אחראית גם על מוסד הגירושין. זוגות יהודים מתגרשים בסופו של דבר ברבנות, גם אם הם עושים את כל התהליך של הגירושין ואפילו הם לא התחתנו כדת וכדין בארץ. זוגות אשר אחד מבני הזוג אינו יהודי מבצעים בישראל הליך שנקרא התרת נישואין והדבר מתבצע על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
המורכבות של התרת נישואין דורשת ידע בתחום או פנייה לעו"ד המתמחה בתחום זה. חשוב לדעת כי ההתרה (שלא כמו הליך גירושין בבית הדין הרבני) אינה מחייבת את הסכמת שני הצדדים לפרידה וכי ישנם מצבים בהם בית המשפט יחליט על ההתרה גם אם רק אחד מהצדדים מעוניין בפרידה.
משרד הפנים נותן לכל מי שזכאי לעלות לארץ ולהיות אזרח בה על פי חוק השבות את כל הזכויות של כל אזרח, גם אם הוא אינו יהודי בעצמו. במקרים של בת זוג שאינה יהודייה אשר רוצה להגיע לארץ יש לפנות אל משרד הפנים ולהתמודד עם בירוקרטיה מורכבת. כדי לקצר את הבירוקרטיה מומלץ מאד להגיע מוכנים ולהיעזר בעו"ד.
עו"ד לידיה טוצ'ינסקי
דרך מנחם בגין 44, תל אביב (קומה ראשונה)
טלפון: 03-5015722
