פריחה באביב : איך מטפלים באלרגיה?

האביב הגיע, עימו הגיע גם זמן הפריחה. עבור רובינו, פריחה, אביב, פסח, סיום החורף משמע אושר רב, פרחים יפים, אהבה, התחדשות… אבל לאחרים אשר סובלים מרגישות יתר לאבקנים (קדחת השחת) עונה זו משמעה – תחושות עצב, עיטושים בלתי נגמרים, אף גדוש, עיניים אדומות ודומעות, שיעולים שאינם פוסקים, קצרת נשימה, ליחה ולעתים אף פריחה על העור. ד"ר כרמי גלר מומחית לאלרגיה בילדים מסבירה לנו מה ניתן לעשות על מנת למגר עד כמה שניתן את התופעות.

אחד מכל ארבעה ילדים אלרגי. איך זה קרה?

למה כל התופעות הללו קורות לנו?

זה קורה מכיוון שאבקנים אשר נישאים על ידי הרוח משיחים, צמחים ועצים מסוימים מעוררים אלרגיה. בעונות השיא, באביב, בין מרץ למאי ובסתיו, בין ספטמבר לאוקטובר, אלפי אבקנים נישאים באוויר על ידי רוחות עונתיות ומזהמים את האוויר אשר אנו נושמים.

בשפה המקצועית נהוג לכנות את מספר האבקנים לכל מטר מרובע של אוויר "סף סיכון אלרגני"   לדוגמה, בעצי זית הוא נע בין 3 עד 10, בדשא המספר גבוה יותר במקצת ועומד על 3 עד 5, במינים מסוימים של לענה המספר עומד על 4 עד 5, בעצי פקאן המספר עומד על 10 עד 20 ואילו בברושים 50 עד 80. חשוב לציין כי סף הסיכון האלורגני יכול להיות נמוך במיוחד ועדיין לעורר תסמינים של אלרגיות.

הגורמים אשר משפיעים בין השאר על סף האלרגיה הם:

1. צפיפות הצמחייה: ככל שצפיפות הצמחייה עולה, כך סף האלרגיה יהיה גבוה יותר. תושבים באזורים בעלי צפיפות אוכלוסייה גבוהה מפתחים יכולת ספיגה לאלרגנים ואבקנים ללא פיתוח תסמינים.
2. גיל: חוקרים מצאו קורלציה מסוימת בין גיל האוכלוסייה ליכולת שלה להתמודד עם גורמים אלרגנים.
3. מוצא גזעי: קיים קשר מסוים בין קבוצת המוצא הגזעי של הפרט לבין הסבילות שלו לאלרגנים בכלל ולאבקנים בפרט.

מה ניתן לעשות לגבי תופעה זו?

הטיפול הטוב ביותר הוא הימנעות מהאלרגנים (האבקנים). אבל, בניגוד לחומרים ביתיים מעוררי אלרגיה (כגון אבק, טחב ומקקים) אנו לא יכולים לשלוט בסביבה החיצונית שלנו במידה הרצויה לנו. כל מה שאנו יכולים לעשות הוא להימנע מחשיפה ככל הניתן מאבקנים בעונת הפריחה. לדוגמא, להשתדל שלא לתכנן חופשות באזורים בהם הכל פורח כגון גבעות מוריקות, חופים אשר ידועים במחוללי האלרגיה שלהם או עמקים מוריקים בצפון וזאת בניגוד למדבר היבש והלא מעורר אלרגיות- בו בהחלט מומלץ לנפוש בתקופה בעייתית זו. בנוסף, ניתן להתייעץ עם אלרגולוג, (רופא המומחה לאלרגיות ולטיפול בהן) על מנת לגלות לאיזה אלרגן אנחנו רגישים בדיוק, לברר מתי העצים המסוימים שמעוררים בנו אלרגיה פורחים וכו'.

צעדי מניעה אלו  עשויים לכלול גם נטילת תרופות סותרות אלרגיה בזמן עונת הפריחה. תרופות סותרות אלרגיה הן לרוב תרופות אנטי היסטמיניות אשר מגיעות בצורה של טיפות, גלולות או אפילו זריקות. חלקן  מרחיבות את הסמפונות או אף מגיעות כסטרואידים אשר ניתנים במשאף או בהזרקה. קיימים גם חיסונים בשם  immuno אשר כמו בחיסונים אשר ניתנים לתינוקות, קיימת בהן תמצית מחולל האלרגיה (במקרה הנוכחי אבקן) אשר מוזרקת בכמות קטנה ומוגדלת עם הזמן על מנת להשיג סבילות לאלרגן.

כשעונת הפריחה נגמרת, התסמינים נעלמים ואלו הסובלים מאלרגיה נוטים לשכוח מהתופעה ולהניח אותה מאחוריהם. אולם, זו לא הגישה הנכונה אשר הסובל מהאלרגיה צריך לנהוג בה וזאת מכיוון ששנה מאוחר יותר, באותה העונה בשנה, התסמינים הזהים יחזרו פעם נוספת ויגרמו לאותו הסבל. על מנת למנוע אותם, אלו הסובלים מקדחת השחת ומאלרגיה צריכים לבוא במגע צמוד עם מומחים לאלרגיה עוד לפני שעונת האלרגיה תחזור ועמה כל הסבל והתסמינים הלא נעימים הכרוכים בתופעה זו.

כתבה זו פורסמה עבור ד"ר כרמי גלר – מומחית ברפואה ילדים, אלרגיה ואימונולוגיה בילדים
טלפון: 03-5067695, 052-6364670