בשנות ה-40 וה-50 חוותה המדינה עלייה נרחבת והופיעו מחדש מקרים רבים של גזזת. הסובלים העיקריים מהמחלה היו יוצאי מדינות צפון אפריקה ואסיה כאשר הסיבה למחלה וההתפשטות שלה הייתה קשורה בצפיפות הרבה ובליקויי תברואה קשים באזורי המגורים. הנזקים אודות הטיפול הכפייתי הניתן התגלו כמה שנים מאוחר יותר. אם חליתם או אחד מבני המשפחה חלה בגזזת ובעקבות כך חלה החמרה במצב הבריאותי חשוב שתדאו כי תוכלו לדרוש פיצויים. ביחד עם עו"ד איריס אונגר ממשרד עורכי דין ידין ירון המתמחים בחוק פיצוי נפגעי גזזת יצאנו לבדוק למי באמת מגיע.
נפגעי גזזת שמצבם הרפואי החמיר זכאים לפיצויים.
חוק פיצוי נפגעי גזזת אשר הוחל בשנת 1994 מתייחס למי זכאי לקבל פיצוי מהמחלה ואיזה תגמול מגיע לו. החוק אומר כי על מנת לקבל פיצוי עבור מחלת הגזזת על הנפגע לעבור וועדת מומחים אשר תפקידה לקבוע האם הגורם לגידול הוא ההקרנות אשר התבצעו לאחר הטיפול בגזזת או לא. לאחר שתקבע וועדת המומחים כי המקור לפגיעה הוא במחלת הגזזת יפנה הנפגע לוועדה רפואית. תפקידה של הוועדה הרפואית היא לקבוע את גובה הפגיעה ולאחר מכן יכול הנפגע לפנות אל הגורמים הנדרשים ולקבל את התגמולים כפי שאלו נקבעו. חשוב לציין כי החוק מתייחס גם לפיצוי שארים ולכן ילדים אשר הוריהם נפטרו כתוצאה מגידול שמקורו היה טיפולי הגזזת יוכלו לקבל גם הם פיצויים.
בשנת 1994 נקבע חוק לפיצוי נפגעי גזזת. החוק אומר כי נפגעי גזזת אשר קיבלו הקרנות בין השנים 1946-1960 ואשר חלו באחת מן המחלות אשר נקבעו על פי החוק יהיו זכאים לפיצויים. כמו כן קובע החוק כי גם השארים של נפגעי המחלה ואשר נפטרו כתוצאה ממנה יהיו זכאים לפיצוי שארים. על מנת לממש את התביעה אשר נקבעה על פי החוק על הנפגעים לפנות אל משרד הבריאות.
נפגעי גזזת בישראל – דעו את זכוייתכם
נפגעי גזזת יכולים להיות זכאים לזכויות והטבות כולל תשלום פיצוי חד פעמי, קצבה חודשית קבועה, מענק או מענק לשארים, פטור ממס הכנסה (במקרים של נכות רפואית) ויכולים לקבל תעודת נכה במידה וימצאו מתאימים לקבלה. על מנת לקבל את כל הזכויות חשוב כי כל נפגע מהמחלה קודם כל יהיה מודע לזכויותיו. לאחר מכן על הנפגע להתחיל בהליך של תביעה אשר יכולה להיות תביעה לקבלת תגמול כספי או תביעה למענק שארים. על מנת לקבל את התביעה על הנפגע יש לגשת אל וועדה רפואית לנפגעי גזזת או לוועדת מומחים.
נפגעים או שארים של נפגעים אשר רוצים לברר אודות זכויותיהם או שיודעים לאלו זכויות הם זכאים אך אינם יודעים כיצד לממשם, יכולים לפנות למומחים אשר יסייעו להם לאורך הדרך. המטרה של אנשים אשר מתמחים בתחום היא להסביר לחולים את הזכויות השונות שלהם ו/או ללוות אותם לאורך הוועדות השונות. יכול להיות שלאורך הדרך יתבקשו הנפגעים להגיש מסמכים שונים וגם במקרים אלו יוכלו לעזור אנשי המקצוע על ידי מתן ייעוץ לאן לפנות וכיצד להגיש נכון את המסמכים.
חשוב להבין כי מדינת ישראל פעלה למיגור הגזזת תוך שימוש בכלים אשר היו ברשותה וכלים אשר היו ידועים כיעילים למיגור התופעה בשנות ה-50. כיוון שהטיפול היה הקרנות רנטגן והנזקים התגלו רק לאחר ביצוע הטיפולים. העובדה כי התופעות של ההקרנות הופיעו רק שנים לאחר הטיפול אינה אומרת כי הנזק אינו משמעותי אלא אומרת כי הגילוי של הנזק נעשה לעתים מאוחר מדי. אנשים אשר סובלים מהחמרה בגזזת חווים לרוב גידולים ממאירים או שפירים ואלו משפיעים על חיי היום יום שלהם בצורות שונות. חשוב להבין כי ההתמודדות אשר נכפתה על אלו שחלו בגזזת כוללת:
- טיפולים נגד סרטן – טיפולים אשר מתבצעים דרך תרופות, הקרנות ואף ניתוחים. הטיפולים משפיעים על חיי היום יום של הנפגעים והמחלה מעמידה אותם בפני סכנות קיומיות.
- התמודדות סביבתית – ההתמודדות עם הגידולים השונים משפיעה גם על סביבתו של החולה ועל כן ההתמודדות יכולה להיות של המשפחה, התמודדות עם מקום העבודה ועוד. מעבר לכך, שארים אשר מעוניינים לקבל פיצויים בשל מוות הנגרם כתוצאה מהמחלה מתמודדים עם הגורמים השונים אשר יכולים לפצות אותם.
- התמודדות עם גורמים מנהלתיים – חלק מההתגברות על המחלה כוללת התמודדות עם גורמים מנהלתיים ובהם גם התמודדות מול מוסד הביטוח הלאומי ומוסדות אחרים לרבות עיריות ומוסדות דומים.
היישוב היהודי בארץ ישראל סבל בעבר ממחלת הגזזת. המחלה התפשטה בקלות ובמהירות והטיפול נעשה בקרב רוב היישוב היהודי (ובעיקר בירושלים). בשנות ה-40 וה-50 חוות המדינה עלייה נרחבת והופיעו מחדש מקרים רבים של גזזת. הסובלים העיקריים מהמחלה היו יוצאי מדינות צפון אפריקה ואסיה כאשר הסיבה למחלה וההתפשטות שלה הייתה קשורה בצפיפות הרבה ובליקויי תברואה קשים באזורי המגורים. בעקבות המחלה החליט משרד הבריאות בתחילת שנות ה-50 לצאת במבצע ביעור גזזת בקרב ילדי העולים החדשים.
מבצע ביעור הגזזת כלל שליחת הילדים לטיפולי הקרנות רנטגן בירושלים ובתל אביב. באותן שנים בהם נעשה הטיפול ההצלחה נחשבה לגדולה מאד כיוון שהקרנות הרנטגן העלימו את בעיית הגזזת אשר הייתה חמורה מאד. אבל, לאורך השנים החלו להופיע תופעות לוואי לטיפול ההקרנות אשר כללו בעיקר גידולים סרטניים מסוגים השונים. אותם גידולים הצריכו טיפולים חדשים לחלוטין וכמובן שחלק מהחולים לא שרדו אותם. על מנת להסביר את התופעה של שכיחות הגידולים הסרטניים בקרב מי שהיו חולי גזזת בילדותם וטופלו בקרני רנטגן בוצע מחקר מקיף אשר הצביע על הקשר בין השניים. בעקבות השנים חלק גדול מנפגעי הגזזת בארץ חוו החמרה במצב בריאותם, נפגעים אלה זכאים לפיצוי נוסף בגין ההחמרה.
כתבה זו פורסמה עבור: משרד עורכי דין ידין ירון – עו"ד איריס אונגר
רחוב דרך אבא הלל 7, רמת גן. טלפון: 03-5229491, פקס. 03-5238473
