דרכי הטיפול בדרכי הדמעות וארובת העין

חמישה אחוז מהילדים הנולדים בזמן , נולדים עם חוסר פתיחה של הפתח המוביל משק הדמעות לאף. ב95% מהילדים הצינור ניפתח בחודש הראשון לאחר הלידה וב- 2%-5% במשך השנה הראשונה לחיים אחוז אחד בלבד נזקק להתערבות ניתוחית בגיל שנה. הסימנים הראשונים של דמעת יתר ודלקות חוזרות מופעים כחודש לאחר לידה בזמן. ד"ר נח סגל, מומחה למחלות וניתוחי עיניים מסביר לנו על השיטות הקיימות לטיפול בדרכי הדמעות וארובת העין.

ניתוחים של דרכי הדמעות וארובת העין, טיפול שכיח בקרב ילדים.

ניתוחים של דרכי הדמעות וארובת העין, טיפול שכיח בקרב ילדים.

הסימנים הראשונים של דמעת יתר ודלקות חוזרות מופעים כחודש לאחר לידה בזמן. מומלץ להגיע למעקב רופא העיניים בגיל 3-6 חודשים.

הטיפול הלא ניתוחי בחסימה מולדת של דרכי דמעות

• במשך תקופת דמעת היתר לשמור על ניקיון אזור העפעפיים
• במידה וישנה הפרשה מוגלתית במשל כל שעות היום יש לטפל הטיפות עיניים אנטיביוטיות
• טיפול נוסף המקובל הינו עיסוי בצורה מסוימת מעל שק הדמעות שתפקידו:

א. לרוקן את שק הדמעות מההפרשה המוגלית כדי שהטיפול האנטיביוטי יהיה יעיל יותר ויקשה על צמיחת החיידקים
ב. לנסות לגרום ע"י העיסוי לפתיחה של הפתח

מספר פירוסומים אף תיארו את העיסוי הזה,אך בהפעלה כוחנית יותר עי הרופא, וטענו שבכך נפתחה הצינורית. בכל הפירסומים ההצלחה הייתה בעקר בילדים בגיל 6 חודשים, גיל שלפי פירסומים אחרים גיל שהסיכוי לפתיחה ללא כל טיפול הינו 75% ניסיוני במשך השנים הרבות שבהם טיפלתי בילדים עם חסימה מולדת לא התרשמתי שהעיסוי בכוח פותח את החסימה.

טיפול ניתוחי בחסימה מולדת של דרכי דמעות

3 שיטות ניתוחיות לפתיחת חסימה מולדת:

1. PROBING – החדרת מחדר דרך נקב הדמעות לאף-עי כך לפתוח את החסימה פעולה קצרה שצריכה זמן הרדמה קצר

2. PROBING+SILICONE TUBE INTUBATION – בנוסף להחדרת המחדר מושחלת צינורת סילקון דרך נקבי הדמעות לשק הדמעות ולאף, ונקשרת לאף, צינורית הסילקון מוצאת לאחר חצי שנה במרפאה ללא הרדמה. צינור הסילקון מונע הצטלקות לאחר החדרת המחדר ומרחיבה את מערכת הדמעות. פעולה זו מצריכה זמן הרדמה ארוך יותר, דימום מהאף בימים הראשונים,בחלק מהמיקרים הצינורית מוצאת החוצה עי הילד.

3. BALLOON CATHETER DILATATION – בנוף להחדרת המחדר מוכנס צנטר דומה לצנטר הקרדיולוגי, כשהצנטר באזור צינור הדמעות הוא מנופח בלחץ מסוים ועי כך מרחיב את הצינור והפתח.

הניתוח הראשוני ה PROBING מתבצע בגיל 12-13 חושדים לאחר שלא נצפתה פתיחה עצמונית של מערכת הדמעות.
סיכויי ההצלחה של ניתוח פשוט זה בשלב זה של החיים הוא 97%.
ככל שמתרחקים מגיל 13 חודש זכויי ההצלחה של הניתוח הולכים ויורדים- 76% הצלחה עד גיל שנתיים ו33% מעל גיל שנתיים,  לכן החשיבות של הניתוח בסביבות גיל 13 חודש כדי לא להגיע לשיטות האחרות שמצריכות זמן הרדמה כללית גדול יותר.

ד"ר סגל נח – מומחה למחלות וניתוחי עיניים
ניתוחי עפעפיים, דרכי דמעות וארובת העין. השאירו פרטים ונחזור אליכם:
טלפון:
דואר אלקטרוני:
שם:

ניתוחי דרכי דמעות במבוגרים

דמעת יתר יכולה לנבוע ממספר גורמים:

א. הפרעה במבנה ומנח התקין של העפעפיים
ב. דלקות כרוניות של הלחמית
ג. הפרעה בפעילות של הבלוטות המשתתפות ביצור הדמעות-תסמונת העין היבשה
ד. טיפול כמוטרפי
ה. הפרעה בניקוז של מערכת הדמעות-המנקזת לאחורי האף

דמעת יתר מלווה ברוב המקרים במוגלה, הרגשת צריבה וחומצתיות בעיניים. מערכת הדמעות מורכבת משלושה חלקים כאשר כל בעיית ניקוז במערכת דרכי דמעות יכולה לערב אחד או יותר מחלקי המערכת ואופן הטיפול יקבע בהתאם לגורם.

חלקי מערכת ניקוז הדמעות

  • נקב הדמעות- פתח הכניסה לניקוז הדמעות הנמצא בקצה העפעף העליון והתחתון ונקרא פונקטום.
  • תעלת הדמעות- צינור המחבר בין הפונקטום לשק הדמעות ו דרכו מתנקזות הדמעות לשק הדמעות.
  • שק הדמעות שנמצא בזווית העין הקרובה לגשר האף, וממנו מוביל צינור המתחבר לאחורי האף ומשם נספגות הדמעות אל רירית האף.

הגורמים לחסימה של דרכי הדמעות:

הצטלקות באחד מחלקי המערכת של ניקוז הדמעות תגרום לאי תפקוד של מערכת ניקוז הדמעות:

  • כתוצאה מפציעה
  • ניתוח קודם באזור האף כגון תיקון קוסמטי
  • הליך הזדקנות
  • זיהום חוזר ונשנה באחד מחלקי המערכת

ותגרום לאי תפקוד תקין של מערכת דרכי הדמעות. האבחנה לאיתור מיקום החסימה נעשית ע"י שטיפת דרכי הדמעות.

כיצד נטפל בחסימת דרכי דמעות?

לצורך פתרון חסימה בדרכי דמעות יש צורך בהליך כירורגי שיקבע ע"פ מיקום החסימה.

  • במידה והבעיה בפונקטום(נקב הדמעות) בדרך כלל הצרות עד מחיכה של הפתח שלא מאפשר מעבר לניקוז הדמעות יש צורך בניתוח קצר לפתיחתו ניתוח פונקטופלסטי- שפותח את הצינורית באופן קבוע ולעיתים מוריד את הרקמות הבצקתיות מסביב לפתח שמעקבות את זרם הניקוז.
  • כאשר הסתימה בצינורית הקנליקולוס יתבצע ניתוח לשחזור הצינורית כשבמהלכו מושתלת צינורית סיליקון. סביב הצינורית במהלך מס' חודשים גדלה רקמה בריאה השומרת על מעבר פתוח עד לריפוי מלא אז ניתן להוציא את הצינורית. במקרים בהם שחזור הצינורית לא מצליח יש לבצע ניתוח להשתלת צינור זכוכית או חומר אחר שעוקף את הקנליקולס ומנקז את הדמעות ישירות לתוך האף.
  • חסימה בשק הדמעות הינה הבעיה השכיחה ביותר אצל הסובלים מדמעת יתר, סוג הניתוח המוצע ניתוח DCR) DacryoCystoRhinostomy) ליצירת מעקף של שק הדמעות ישירות לחלל האף. כל ההליכים שצוינו מטרתם להשיב פעילות תקינה של מערכת ניקוז הדמעות לשמירה על בריאות העין.

ניתוח שק דמעות- D.C.R

ניתוח (Dacryo Cysto Rhinostomy) DCR – מתבצע כאשר יש חסימה של הצינור המחבר את השק הדמעות לאף ע"י יצירת מעקף של הצינור וחיבור ישרות של שק הדמעות לאף. ניתן לבצע את הניתות ע"י הרדמה מקומית כאשר ניתן להוסיף אלחוש דרך הוריד ע"מ להביא את המנותח למצב נינוחות מקסימאלי. רוב המטופלים מציינים כי אינם זוכרים כלל את הניתוח או שהרגישו חלק קטן מהניתוח כולו. הרדמה כללית תתבצע רק במקרים מיוחדים משיקולי הרופא המנתח או דרישת המנותח.

את הניתוח ניתן לבצע בשתי גישות, הגישה הפתוחה בה יוצרים חתך לצד האף באורך כ1ס"מ לעומת זאת בגישה הסגורה הכניסה נעשית דרך נחיר האף תוך שימוש באנדוסקופ . היתרון בגישה סגורה שאין חתך חיצוני בעור(ולכן לא נוצרת צלקת) ובמקרים שיש בנוסף גם מחלה בסינוסים ניתן לשלב את שתי הניתוחים.

DCR -ניתוח שק הדמעות בגישה החיצונית הינו הגישה המקובלת עם אחוזי הצלחה גבוהים ביותר, למעלה מ 95% , הניתוח נעשה בד"כ בהרדמה מקומית עם הרגעה תוך ורידית נמשך כשעה,ולאחר הניתוח והתאוששות ניתן לחזור הביתה. ברוב המקרים תוך חצי שנה הצלקת כמאט אינה ניפצת.

הגישה הסגורה באמצעות האנדוסקופ פופולארי יותר בקרב מטופלים צעירים מהמין הנשי, אשר מעדיפים להימנע מצלקת קטנה בצידו של האף. הניתוח נעשה בד"כ בהרדמה כללית בשיתוף עם רופא א.א.ג.
במהלך הניתוח, צינור תומכן דק מסיליקון מונח במקום על מנת לשמר את הפתח במערכת ניקוז הדמעות והוא מוסר לאחר מס' שבועות
במידה והפתח באף נסגר ניתן לבצע כריתת הצלקת בפתח האף באמצאות אנדוסקופ בהרדמה מקומית.

ניתוח Conjuctivo-DacryoCystoRhinostomy -C-DCR

ניתוח -CDCR הינו ניתוח דרכי דמעות בו יוצרים מעבר ישרות מזווית העין הפנימית לחלל האף, מתאים למטופלים אשר סובלים מחסימה מוחלטת של ערוץ מעבר הדמעות מעפעפיים, לרוב בעקבות טראומה. התהליך דומה מאוד ל- DCR, אך במקום שימוש בצינור סיליקון, נעשה שימוש בצינור מפיירקס או חומר סינטטי אחר. באופן שהוא כמעט בלתי-נראה. בשונה מהניתוח ה- CDR, הצינור הנ"ל נשאר באופן קבוע. ניתוח זה לפתיחת דרכי דמעות DCR מבוצע לרוב באמצעות אנדוסקופ.

סיבוכים אפשריים לאחר ניתוח שק דמעות

תופעות לוואי וסיבוכים לאחר ניתוחים במערכת דרכי הדמעות נדירים:

• לאחר הניתוח, יתכנו דימומים לסירוגין מהאף אשר יפסקו בתום 3-4 ימים מיום הניתוח. יש להימנע מפעילות אשר עלולה לגרום לדימום (הרמת חפצים כבדים, כפיפה).
• לאחר ניתוח DCR חיצוני ייתכן קושי בהרכבת משקפיים במשך תקופה קצרה שלאחר הניתוח בגלל רגישות באזור האף.
• תיתכן תחושה של גודש באף, אשר תשתפר עם הזמן. יש להימנע משפשוף העיניים וקינוח האף.
• לאחר ניתוח DCR חיצוני יש לעשות שימוש במשחה אנטיביוטית.
• ייתכן כי צינור הסיליקון יצא מהפינה הפנימית של העין. במידה וזה קורה, ניתן להחזירו פנימה ע"י האצבע להדביקו , אך אין לחתוך או למשוך אותו. אין המדובר במקרה חירום, אך יש לידע את הרופא המנתח.

כתבה זו פורסמה עבור ד"ר נח סגל – מומחה למחלות וניתוחי עיניים
חיים לסקוב 36, חיפה | טלפון: 052-9709677, פקס: 04-8111536

Bookmark the permalink.